The occupation of ’67 is not the problem. The problem is the Nakba. [A necessary follow-up meme]

After yesterday posting my translation of Kobi Niv’s article, I just had to follow up with this meme in the two languages that can be most influential in this tortured, torturous & torturing matter of the State of Israel’s continuing criminal rule over Palestine.

niv quote meme

Advertisements

“ENOUGH OF THE CLAPTRAP” – Kobi Niv on the most important truth about Israel in Palestine

I don’t know how many more texts I’ll yet translate, but I’m so glad to have translated into English this article by Kobi Niv in Haaretz (Hebrew), 2017/12/27, in which an Israeli-Jewish columnist states incisively & succinctly what I feel is the most important truth about Israel in Palestine. I agree with every word, & have felt this way for a long time now. Its title in Hebrew, Dai laKishkush, די לקשקוש, “ENOUGH OF THE CLAPTRAP”, is a riff on the Israeli left’s slogan Dai laKibush, די לכיבוש.
& I’ve made a meme of the first four pars because they say the essence of it all. I hope it will be widely read & shared.

kobi niv

The Hebrew original of the entire text follows. המקור העברי כולו בהמשך

& here is my translation of the entire text:

ENOUGH OF THE CLAPTRAP
The occupation, the occupation, the occupation, the occupation – how many more times will we keep saying and hearing that it – whatever it is – is all because of the occupation, and that we can’t go on with the occupation, and that only ending the occupation will bring peace, and woe to us if we don’t end the occupation, and that the occupation corrupts, and Enough of the Occupation. And which occupation are we speaking about, the one whose ending will supposedly bring the peace and the sababa?[1] The occupation of ’67.

But the occupation of ’67 is the continuation of the occupation of ’48. This is the historical truth. The occupation of ’67 is the continuation – historical, incessant and inseparable – of the occupation of ’48.

The lie that we keep telling ourselves is that from ‘48 to ’67 there arose and existed here a model democratic state, without occupation and without oppression, but in ’67 there fell upon us the curse of the Six-Day War, which turned us, unwillingly and sadly for us, into occupiers & oppressors.

All this is as true as that a chicken is a giraffe. Because the State of Israel, in the borders of ’48 or ’67 or 2017, was conquered/occupied[2] from the Palestinians who lived in it, to establish, in their place, a state for Jews. The conquest/occupation of ’48 was the beginning of this process, and the conquest/occupation of ’67 was its continuation. It’s not the case that before there was no occupation here and now there is an occupation. All such talk is claptrap.

First of all – during all the years of the State of Israel’s existence, in its various borders, the vast majority of the Palestinians under our rule have lived under a military occupation regime. From the establishment of the state until 1966, in the sweet and little Israel of once upon a time, all the Palestinian “Israeli Arabs” lived under what was called “military government”. In ’66 this military government was as-it-were abolished, but in fact was replaced by a rule of police oppression. A year later already came the Six-Day War, and since then the decisive majority of the Palestinians under our rule continue living under an occupation regime. And in fact nothing has changed. That’s how it is here and how it’s always been.

Secondly – “the horrors of the occupation” that we do speak about today, for example the case of Elor Azaria, are like nothing compared to the horrors which that pure and tiny state perpetrated under the enlightened “left” governance of Ben-Gurion, like the blowing up of the homes in the village of Qibya with all its inhabitants, an action in which more than 60 civilians were killed, most of them women and children, in ’53, or the massacre in Kafr Qassem in which 43 civilians were killed, women and children among them, in ’56.

Moreover – during the ’48 occupation we destroyed numerous Arab villages, we killed and expelled their inhabitants, and on their ruins we established settlements. The ’67 occupation dis much more enlightened. We almost don’t destroy villages and don’t expel their inhabitants. We “only” build settlements on their lands.

This is why the occupation of ’67 is not the problem, and ending this occupation will not bring an end to the problem. The problem is the Nakba, and until the State of Israel acknowledges, loudly and clearly, its responsibility for the disaster of the Palestinians, our bloody war with them will continue.

Yet not only the government, but also the absolute majority of Israel’s Jewish citizens, including the most “leftist”, are not willing to even think about this.
Quite the opposite. What we all say to Palestinians who dare to just mention the Nakba is ”There was no Nakba, and if you keep saying there was a Nakba, we’ll do you another Nakba, got it?”

______________________________
1 sababa – an Arabic word, صَبَابَة‏ ,. that has become a commonplace Israeli-Hebrew slang term for all’s cool, everything’s fine.
2 The Israeli-Hebrew word kibush, כיבוש, means both conquest and occupation.

קובי ניב / די לקשקוש

הכיבוש, הכיבוש, הכיבוש, הכיבוש – כמה פעמים עוד נשמיע ונשמע שזה הכל, מה שזה לא יהיה, בגלל הכיבוש, ואי אפשר להמשיך בכיבוש, ורק סיום הכיבוש יביא את השלום, ואוי לנו אם לא נשים קץ לכיבוש, והכיבוש משחית, ודי לכיבוש. ועל איזה כיבוש אנחנו מדברים, זה שסיומו יביא לכאורה את השלום והסבבה? הכיבוש של 67′.

אבל הכיבוש של 67′ הוא המשך הכיבוש של 48′. זאת האמת ההיסטורית. הכיבוש של 67′ הוא המשך – היסטורי, רציף ובלתי נפרד – הכיבוש של 48′.

השקר שאנחנו מספרים לעצמנו הוא שמ-48′ ועד 67′ קמה והתקיימה פה מדינה דמוקרטית למופת, בלי כיבוש ובלי דיכוי, אבל ב-67′ נפלה עלינו מארת מלחמת ששת הימים, שהפכה אותנו, שלא ברצוננו, ולא עלינו, לכובשים ולמדכאים.

כל זה נכון כמו שתרנגול זה ג’ירפה. כי מדינת ישראל, בגבולות של 48′ או 67′ או 2017, נכבשה מידי הפלסטינים שישבו בה, כדי להקים בה במקומם מדינה ליהודים. הכיבוש ב-48′ היה ראשיתו של התהליך הזה, והכיבוש של 67′ הוא המשכו. זה לא שקודם לא היה פה שום כיבוש ורק עכשיו יש כיבוש. כל הדיבור הזה הוא קשקוש.

ראשית – במשך כל שנות קיומה של מדינת ישראל, בגבולותיה השונים, תמיד חיו ועדיין חיים רוב רובם של הפלסטינים שבשליטתנו תחת משטר כיבוש צבאי. למן הקמת המדינה ועד ל-1966, בישראל הקטנה והחמודה של פעם, חיו כל הפלסטינים “ערביי ישראל” תחת מה שנקרא “ממשל צבאי“. ב-66′ כאילו בוטל הממשל הצבאי הזה, אבל בעצם רק הוחלף בשלטון דיכוי משטרתי. שנה אחר כך כבר באה מלחמת ששת הימים, ומאז ממשיכים רובם המכריע של הפלסטינים בשליטתנו לחיות תחת משטר של כיבוש. ובעצם שום דבר לא השתנה. ככה זה פה מאז ומעולם.

דבר שני – “זוועות הכיבוש” שאנחנו מדברים עליהן היום, למשל מקרה אלאור אזריה, הן כאין וכאפס לעומת הזוועות שעשתה מדינת ישראל הקטנה והזכה ההיא, תחת שלטון “השמאל” הנאור של בן-גוריון, כמו פיצוץ בתי הכפר קיביה על יושביהם, פעולה שבה נהרגו למעלה מ-60 אזרחים, רובם נשים וילדים, בשנת 53′, או הטבח בכפר-קאסם בו נרצחו 43 אזרחים, בהם גם נשים וילדים, בשנת 56′.

זאת ועוד – בכיבוש של 48′ הרסנו כפרים פלסטיניים לרוב, הרגנו וגירשנו את יושביהם, ועל חורבותיהם הקמנו לנו ישובים. הכיבוש של 67′ הרבה יותר נאור. אנחנו כבר כמעט לא הורסים כפרים ולא מגרשים את יושביהם. אנחנו “רק” מקימים ישובים על אדמותיהם.

לכן הכיבוש של 67′ הוא לא הבעיה וסיומו של הכיבוש הזה גם לא ישים קץ לבעיה. הבעיה היא הנכבה. ועד שמדינת ישראל לא תכיר, בקול רם וברור, באחריותה לאסונם של הפלסטינים, מלחמת הדמים שלנו איתם תימשך.

אלא שלא רק הממשלה, אלא גם רובם המוחלט של אזרחי ישראל היהודים, כולל הכי “שמאלנים”, לא מוכנים אפילו לחשוב על זה.

ההיפך. מה שכולנו אומרים לפלסטינים שמעזים להעלות את הנכבה על דל שפתותיהם זה “לא היתה שום נכבה, ואם תמשיכו להגיד שהיתה נכבה, נעשה לכם עוד נכבה, הבנתם

 

 

 

 

It never happened לא היה ולא נברא

My English translation, today (70 years after November 29, 1947) from the Hebrew translation by Anton Shammas (2006), which was posted today on Facebook by Michael Kaminer

תרגומי לאנגלית, היום (70 שנה אחרי ה29 לנובמבר 1947), מתרגומו העברי של אנטון שמאס (2006), שהועלה היום בפייסבוק ע”י מיכאל קמינר

taha never happened

Stop being silent . להפסיק לשתוק

gaza n envelope

The center of the Gaza Strip and the Israeli “envelope”, showing the relative population densities. מרכז רצועת עזה והעוטף להמחשת הצפיפות

תרגום שלי לפוסט של בר חפץ שהופיע אתמול בפייסבוק, + המקור העברי, מיד אחרי האנגלית

My translation of a post in Hebrew by Bar Heffetz, which was shared yesterday on  Facebook by Sol Salbe, with the Hebrew original immediately following the English:

sewage

sewage heb

Raising the visibility of this issue at this time (1)

Posting this first “Raising the visibility” meme today. Featured is the cover of the report.
The entire report can be read here.

ESCWAr cover meme

The other day I posted a “Shame the UN” meme on my Facebook page:

shame un meme

My ‘desired fate/solution for half of the Jews living on earth today – those who live in Israel?’?*

My ‘desired fate/solution for half of the Jews living on earth today – those who live in Israel?’?*

Desired fate: I wish them peace, I wish them life, I wish them freedom from being oppressors, exilers, occupiers, besiegers & dispossessors of another people in their homeland.

Desired solution: a free, secular, democratic Palestine (Israeland), as I described it in lines I wrote about a year and a half ago & am now publishing here as a meme:

i-want-to-call-out-meme

That’s my desired solution, still, but of course it depends on enough people wanting it, on both sides.
& if they don’t, well then, each individual “Israeli” Jew in Palestine will make their own decision: whether or not to continue living as a citizen of the colonialist Zionist State whose very existence depends on the continuing dispossession & oppression etc of the country’s native population; whether or not to continue living in false consciousness, bad faith, denial that there is an occupation, that there are Palestinians, that there is a Palestine that for non-Jewish Palestinians is not “Israel”…

I’m not religious, but I’m with the rabbi who said that when there is persecution we should be on the side of the persecuted, not on the side of the persecutors. Or, to bring that down to basics: if your privileged life depended on your having to abuse and oppress someone else every day, would you choose to continue with that, or give up your privileged position?

You may think that because I’m a Jew my solidarity should be with the state where ‘half of the Jews living on earth today’ live. Well, it isn’t, not as long as that state continues to be an oppressor. My solidarity is with the oppressed & their struggle. Palestine must be free. & when the Arab Palestinians are freed from the Zionist oppression, the Hebrew Palestinians too will be freed from having to be the agents of that Zionist oppression.

___________________
* I was asked this question in a comment to a comment I  made to another post: ‘The Zionist State that occupies Palestine is based not on dignity & compassion but on Israeli-Jewish (& still primarily Ashkenazi) supremacy & privilege. & it can have no “democratically elected leader” when around half of the population of the country does not have the right to vote.’

Mahmoud Darwish محمود درويش מחמוד דרוויש: Two strophes آيتين שני בתים

screen-shot-2017-02-11-at-2-59-07-pm

English, Arabic, Hebrew below:

O you who pass between fleeting words
From you the sword — from us the blood
From you steel and fire — from us our flesh
From you yet another tank — from us stones
From you tear gas — from us rain
Above us, as above you, are sky and air
So take your share of our blood — and be gone
Go to a dance party — and be gone
As for us, we have to water the martyrs’ flowers
As for us, we have to live as we see fit.

O you who pass between fleeting words
As bitter dust, go where you wish, but
Do not pass between us like flying insects
For we have work to do in our land:
We have wheat to grow which we water with our bodies’ dew
We have that which does not please you here:
Stones… or shame
So take the past, if you wish, to the antiquities market
And return the skeleton to the hoopoe, if you wish,
On a clay platter
We have that which does not please you: we have the future
And we have things to do in our land.

أيها المارون بين الكلمات العابرة
منكم السيف – ومنّا دمنا
منكم الفولاذ والنار- ومنّا لحمنا
منكم دبابة أخرى- ومنّا حجر
منكم قنبلة الغاز – ومنّا المطر
وعلينا ما عليكم من سماءٍ وهواء
فخذوا حصتكم من دمنا وانصرفوا
وادخلوا حفل عشاء راقص.. وانصرفوا
وعلينا، نحن، أن نحرس ورد الشهداء
وعلينا، نحن، أن نحيا كما نحن نشاء

أيها المارون بين الكلمات العابرة
كالغبار المرِّ مُرّوا أينما شئتم ولكن
لا تمرّوا بيننا
كالحشرات الطائرة
فلنا في أرضنا ما نعمل
ولنا قمحٌ نربيه ونسقيه ندى أجسادنا
ولنا ما ليس يرضيكم هنا
حجرٌ.. أو خجل
فخذوا الماضي، إذا شئتم إلى سوق التحف
وأعيدوا الهيكل العظمي للهدهد، إن شئتم
على صحن خزف
لنا ما ليس يرضيكم، لنا المستقبل
ولنا في أرضنا ما نعمل

הוי העוברים בין המילים החולפות
מכם החרב – ומאתנו הדם,
מכם פלדה ואש – ומאיתנו בשרנו,
מכם עוד טנק – ומאיתנו אבנים
מכם גז מדמיע – מאיתנו גשם
מעלינו, כמעליכם, שמים ואויר
אז קחו לכם את חלקכם של דמנו –
והסתלקו !
לכו למסיבת ריקודים – והסתלקו !
ואנו, עלינו להשקות את פרחי נרצחינו.
ואנו, עלינו לחיות כפי שנראה לנו.

הוי העוברים בין המילים החולפות
כאבק מר, לכו לאן שתרצו, אך
אל תעברו בינינו כחרקים מתעופפים
כי לנו יש עבודה לעשות בארצנו:
לנו חיטה לגדל ולהשקות עם טל גופינו
לנו מה שלא תרוו ממנו נחת פה:
אבנים… או בושה
אז קחו את העבר, אם תרצו, לשוק העתיקות
והחזירו לבולבול את השלד, אם תרצו,
על מגש של חימר
לנו יש מה שלא תרוו ממנו נחת: את העתיד
ולנו יש מה לעשות בארצנו.

[I’ve edited  here English & Hebrew translations I found online, using the knowledge & tools available to me. Any informed suggestions for changes or corrections will be welcomed.]